יום ראשון, 27 בדצמבר 2015

חדשות קשות -דיווחים עובדתיים בנושאים פוליטיים, כלכליים ופליליים או דיווחים על אסונות למיניהם. מאופיינים במימד האקטואליות והמיידיות ולכן חייבות להתפרסם מייד עם התרחשותן. ניתן להציגם בצורה עובדתית, לנתחם ולפרשם. החדשות הקשות דנות במידע הדרוש לאנשים על מנת להיות מעודכנים בנושאים החשובים לחייהם.

חדשות רכות-חדשות אלה מביאות את הפאן האישי של האנושות. כלומר, כתבות ו/או סיפורים המעניינות את הציבור  היות והן עוסקות בחייהם של בני אדם, בחולשות האנושיות ובמרקם חיינו האנושיים.
החדשות הרכות אינן מתמקדות  דווקא בעובדות היבשות, אלא במה שמסביב להן: בהיבט האנושי או במרכיבי "הצבע" של האירוע. אין הן מאופיינות במימד האקטואליה והמיידיות של פרסום האירוע, וניתן לפרסמן גם שלא מייד עם התרחשותן, מכיוון שהן עוסקות פעמים רבות בזוטות של החיים .




החדשה שרשמתי עלייה היא על הפיגוע בירושליים והיא מתפתחת כי המשטרה עוד חוקרת את נסיבות האירוע.

יום רביעי, 23 בדצמבר 2015

     
             חופש הביטוי-הגדרה
חופש הביטוי וההבעה הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר, מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, צילום , הסרטה, וכל דרך תקשורת אחרת. "כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי" (מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם) עקרון חופש הביטוי הוא הרחבה של עקרון חופש הדיבור. חופש הביטוי נחשב למימוש של חופש הדעה והמצפון, שטעמם ניטל אם נשללת האפשרות לבטא אותם.
חופש הביטוי נחשב לאחת מזכויות האדם הבסיסיות, אך לעתים הוא מוגבל באמצעות חקיקה. גבולותיו של חופש הביטוי נתונים בוויכוח מתמיד. דוגמה לכך היא הטענה כי חוקים האוסרים ביטויי גזענות או תאוריות היסטוריות כמו הכחשת השואה מגבילים את חופש הביטוידיני לשון הרע מגבילים את חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, כדי לאפשר לנשוא הפרסום לשמור על שמו הטוב.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99


ואף מילה על ארדואן. חופש ביטוי בעולם
מכון הסקרים PEW בחן את היחס בעולם לחשיבות הביקורת נגד השלטון, הפגנות, צנזורה והיבטים נוספים בחופש הביטוי. רק חצי מהטורקים חושבים שיש להם זכות לבקר את השלטון. שכנה של ישראל הגיעה ראשונה. ומה המצב אצלנו?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4728860,00.html